top of page

זמר-יוצר מול היכל התורה

ב-28 בינואר זה נעשה רועש זמנית בבית הכנסת של דרזדן-נוישטדט. חברי וידידים של הקהילה היהודית הזמינו אנשים למפגש של כותבי שירים. מוזיקאים חובבים ומקצועיים ממקסיקו, הולנד, ישראל וגרמניה שרו שירים מסורתיים ידועים ופחות מוכרים וכן יצירות משלהם, בליווי גיטרה או יוקלילי ולעיתים בתמיכה אלקטרונית. גם עוגות ומשקאות תוצרת בית יצרו אווירה נינוחה. האירוע אורגן על ידי הנגנים ומקהלת בית הכנסת של דרזדן eV.


משה ברנט, יו"ר הקהילה היהודית, שמח להעמיד את בית הכנסת לרשותו.


בקהל : יהודים ולא-יהודים דרזדן, חברים, חברים וידידים של ידידי הקהילה היהודית, דרזדינרים ודרזדנרים חדשים ממדינות שונות.


מאוד התרגשתי מהאירוע הזה. הפעם האחרונה שחוויתי דבר כזה הייתה לפני יותר מחמישים שנה. זו הייתה זמנה של תנועת השירה ב-GDR: פרי פרידמן הקנדי (1935-1995) ארגן אירועי הוטנאני במזרח ברלין בתחילת שנות ה-60 על בסיס הדוגמה של פיט סיגר. שירי עם ושירים פוליטיים בוצעו על ידי מוזיקאים חובבים ומקצועיים ולעתים קרובות הושרו יחד עם הקהל. תורמים לאירועים הראשונים כללו אמנים מקצועיים כמו ההולנדית לין ג'לדטי מברלין, ניצולת אושוויץ וזמרת יידיש, וגרי וולף, מהגר יהודי שחזר לגרמניה מגלות באנגליה. מאוחר יותר זה היה בעיקר חובבנים כמוני. השירים שיקפו את תקופת העימות בין מזרח למערב במלחמה הקרה, במלחמת וייטנאם ובמירוץ החימוש הגרעיני. אבל גם האמונה שהסוציאליזם ינצח בכל מקום בעולם. בנוסף לשירי עם שרנו שירי סולידריות מהתנועות האנטי-קולוניאליות או שירים על המאבק בפשיזם. זה היה כ-20 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה והשואה.


בחזרה לזמרים מול היכל התורה, כעבור חצי מאה. אנחנו חיים בתקופה אחרת. השירים שבוצעו כאן היו שירים שהועברו על ידי המשפחה, הם תיארו את החוויות שלהם או הגיעו מהרפרטואר של זמרי עם ידועים בינלאומיים. בכל מקרה, הם לא היו בעיקר פוליטיים. אבל נראה שזו הייתה בדיוק רוח התקופה: בתקופת המתנגדים התוקפניים והקולניים לכוח הגרעיני או לתנועה הסביבתית המתהווה, היו הרבה שירים שהביעו מחויבות חברתית. אני חושב על האנס ודר, פאסיה הנסן, דיטר סוברכרופ, קונסטנטין וקר, בטינה וגנר ועוד רבים אחרים. נראה שהתפתחות זו נעצרה כעבור חצי מאה. איפה תנועת כותבי שירים שמגיבה להתפתחויות חברתיות עכשוויות? על המלחמה באוקראינה, על ה-AfD, על הפגנות מיליטנטיות נגד ישראל?

גם אם השחקנים אולי לא היו מודעים לכך, למפגש הזמר-יוצר היה גם משמעות סמלית עבורי: יהודים ולא-יהודים עושים מוזיקה ביחד, לא בקונצרט מסודר, אלא "בחופשיות מהשרפרף", וב בית כנסת אז, מול קהל מעורב באותה מידה, בלי שום נאומים פוליטיים: הייתי רוצה לראות עוד אירועים כאלה.


אחראי אמר לי שבקרוב יתקיים המפגש הבא של כותבי השירים. אני מצפה!


6 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page