בשנת 2024 יתקיימו מספר בחירות בסקסוניה, שבשל המצב הפוליטי הנוכחי יטילו צללים ארוכים אף יותר ממה שכבר קיים בבחירות. עד ספטמבר אנו רוצים לפרסם מידע, דעות, טיפים ונקודת מבט יהודית על נושא זה ב-JEWSLETTER וזהו החלק הראשון.
במשך אלפי שנים, החברות התארגנו לא רק כדי להגביר את הביטחון והאמינות בסביבה לא ודאית, אלא גם כדי לחזק את הלכידות ובמקרה הטוב את הצדק. במילים פשוטות, אפשר לומר שהצורות הארגוניות של קהילות מייצגות סוג של מערכת ממשלתית. האופן שבו ממשלות מתוכננות וכיצד הן משיגות מטרות חברתיות מוסדר בצורה שונה מאוד במערכות חברתיות שונות ופותח והותאם ללא הרף לאורך מאות שנים.
מה שחשוב מאוד הוא מי מחזיק בכוח קבלת ההחלטות בחברה ובאילו תנאים. בנוסף, לפתרונות הסכסוך הניתנים בצורות החברה תפקיד חשוב. הצורה הכלכלית או המערכת הכלכלית חשובה לחברה בעיקר משום שהיא אומרת הרבה על ההשקפה הבסיסית של האנושות. מערכות כלכליות וממשלתיות לא בהכרח חייבות לפעול לפי אותם חוקים.
אפילו עם ידע ממוצע בהיסטוריה, אפשר לנחש שלכל מערכת פוליטית יש את היתרונות והחסרונות שלה. רובן המוחלט של המערכות מכילות אפוא שיטות שנועדו להדגיש את היתרונות ולהפחית את החסרונות.
ההערכה ההשוואתית של מערכות חברתיות וממשלתיות שונות היא קשה מכיוון שהתוצאה תלויה במידה רבה בקריטריונים המשמשים. קריטריונים כאלה יכולים להיות, למשל: שגשוג, שביעות רצון, נוכחות או היעדר אלימות פיזית, רמת השכלה, חופש, עושר בלתי מוחשי, חיבור למסורת ועוד רבים. בגרמניה אנו חיים בדמוקרטיה (בשילוב עם מערכת כלכלית שנקראת "כלכלת שוק חברתית"). זה אומר שכל הכוח בחברה שלנו מגיע מהעם, זה מה שנקרא ריבון. היישום המעשי של סמכות זו מתבצע על ידי מינוי אנשים האחראים למשימות ספציפיות - נציגי העם. קביעה זו נעשית כמעט בכל התחומים באמצעות בחירות כלליות וחופשיות. עקרון הבחירות מאפשר לנו האזרחים לממש את תפקידנו כריבונים - זוהי, כביכול, הדרך שלנו לשלוט ולעצב את החברה.
העברת דאגותינו לנציגי העם (בין אם הם פוליטיקאים בהתנדבות או במשרה מלאה) היא הפתרון לבעיה שהפעלת כוח ישירה על ידי הריבון אינה מעשית עבור חברות גדולות כמו שלנו.
שיטה זו מחייבת, בין היתר, שתהיה הסכמה כללית לגבי מי הוא חלק מהחברה ולכן ריבון ומי לא. מדינות, קהילות, מדינות, עמים ואומות רבות קבעו אפוא אזרחות (או מעמד דומה) כקריטריון לזכות ההצבעה. עם זאת, קל לראות שיש אנשים שחיים בחברה, משתתפים בה ורואים בה את עתידם לטווח ארוך מבלי שיש להם אזרחות של אותה חברה. בהתחשב בכך ששיטת הבחירות אמורה לארגן את החברה האמיתית, לכן זה רק הגיוני לחשוב כיצד ניתן לאפשר לאנשים אלה להשתתף בפוליטיקה. בדרך זו, חברה זוכה לשיקוף מאוזן והוגן ביותר של נסיבותיה בפועל באמצעות בחירות.
כל אחד מאיתנו שליווה אי פעם תהליך דמוקרטי חווה את הניסיון שמגוון הקולות הרצוי בדמוקרטיה יכול להשיג את מטרותיו של שוויון וחירות, אבל התהליך להשגת זה כרוך במאמץ רב ולעתים בכעס. בתהליך אידיאלי, יש לעשות פשרות מכל הצדדים ולכן יש לבצע סטיות מהמטרות של האדם עצמו. התסכולים הנובעים מתעצמים בשל העובדה שבדמוקרטיה שלנו אנו מייחסים חשיבות רבה להימנעות מריכוז כוח רב מדי בידיים בודדות. לצורך כך, התקנו מגוון עמיתים (למשל פדרלי - מדינה או חקיקתי - פסיקה) שפוקחים עין על מעשיו של זה ויכולים להתערב במידת הצורך. הניסיון ההיסטורי שלנו לימד אותנו שלמרות כל היתרונות כביכול, לשים יותר מדי כוח בידיים של מעטים זה מסוכן מדי. זו אחת הסיבות לכך שאנו משקיעים את עצמנו ללא הרף במאמץ של פשרה והבנה כדי להשיג את מטרות העל של החברה שלנו. אמצעי פיצוי שכאלו הרבה פחות נפוצים או לא קיימים בצורות שלטון רבות אחרות וזה יכול לתת רושם של פשטות ויעילות, אבל אם לא נאבד מעינינו את המטרות החשובות שלנו של חופש ושוויון, הרושם הזה מתנדף במהירות.
חולשות
חולשה של מערכות דמוקרטיות היא שבהיגיון הדמוקרטיה, הדמוקרטיה עצמה יכולה להתבטל על ידי הריבון או להחליפה בשיטה אחרת. כמובן, הוגים קודמים והחברות שלהם הכירו בכך והציעו פתרונות שונים. בגרמניה הוכנס המונח "סדר יסוד חופשי-דמוקרטי", שלא ניתן לנטוש אפילו באמצעים דמוקרטיים. אז יש גם כללים לריבון שאינם ניתנים למשא ומתן ונועדו להבטיח יציבות מערכתית מבלי למנוע התקדמות ושינוי כשלעצמם. למרות שזהו "רק" פתרון לבעיה מערכתית - סוג של תיקון - נראה שזה רעיון חכם וכזה שרוב האנשים בגרמניה יכולים להתרגל אליו עד היום. זאת, בין היתר, משום שהיא מגינה באופן שווה בשווה מפני הקמת מערכות חברתיות לא צודקות ובלתי חופשיות לכל עבר.
אז אם יהיו כמה בחירות בסקסוניה השנה, אז בהצבעה כולנו נממש את זכותנו ואת חובתנו המוסרית להיות ריבון טוב בכללותו. האמירה המשמשת לעתים בציניות "כל עם מקבל את הממשלה שמגיעה לו" נכונה במיוחד ויכולה להשפיע לטובה אם האחוז הגדול ביותר האפשרי מכל בעלי זכות הבחירה ינצל את האופציה שלהם.
כל זה נותן לנו מושג עד כמה חשובה ומשמעותית ההצבעה בדמוקרטיה ולמענה. גם אם אנחנו עצמנו רק 80 מיליון מהריבון, הקול שלנו אינו חסר חשיבות או מיותר. קשרים אלה הופכים חשובים במיוחד כאשר מתקבלות החלטות נפיצות חברתית. וזה המצב בשנים האלה! ערכים ואוריינטציות רבות בחברה שלנו עוברות משא ומתן מחדש, תלונות על פיצול בחברה נמצאות במחזור - חלקן מוגזמות, חלקן בצדק - ואנו שומעים מהרבה גורמים שהתחושה של קהילה (לאומית) הולכת לאיבוד. יותר. למרבה המזל, ישנן דרכים רבות שבהן כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לתרום ולהשפיע על הכיוון מחדש והאיחוד מחדש של החברה. הכי חשוב זה הבחירות, אבל כמובן שהדמוקרטיה חיה גם משיח חברתי במובן של פרסומים בעיתונות, תגובות, הצבעות בבית הספר, בעבודה, במועדונים, במשפחה, מעורבות במגזר הציבורי או הפרטי. , דיונים עם בני משפחה וחברים, מכרים והציבור הרחב בנושאים ספציפיים, השתתפות באירועי הסברה ועוד ועוד. כל זה אינו רק עניין פרטי, אך בו בזמן הוא ממלא את המשימות שאנו, כריבונים טובים, כל אחד צריך למלא בנפרד וביחד. כמובן שכל אחד צריך לפעול לפי האפשרויות האישיות שלו, אבל הצבעה אפשרית כמעט לכולם (בהקשר זה, נציין גם את הקלפיות הניידות בבתי חולים ובבתי אבות. גם הצבעה בדואר או הצבעה בסיוע עבור אנשים עם מוגבלות צריכים לשמור על המכשולים להצבעה נמוכים ככל האפשר).
עצות מעשיות
בסקסוניה, בנוסף לאזרחים גרמנים הרשומים בסקסוניה לפחות שלושה חודשים, גם אזרחי מדינות אחרות באיחוד האירופי זכאים להצביע בתנאים מסוימים. המכשולים בבחירות המקומיות נמוכים בדרך כלל מאשר בבחירות במדינה ובתורם נמוכים יותר מאשר בבחירות פדרליות. אנשים שאינם מגיעים מהאיחוד האירופי לרוב אינם רשאים להצביע; יש לבדוק חריגים כנגד החוקים המקומיים (למשל, תלוי בסטטוס המגורים).
המלצתנו במהלך החודשים הקרובים היא לשים לב במיוחד לאירועי הסברה על תוכניות הבחירות ותוכניות הבחירות, לקיים דיונים, לשאול שאלות ולהשתתף באירועי תרבות הקשורים לבחירות. ובמיוחד בתאריכי בחירות, לשקול את ההצבעה בראש סדר העדיפויות, כי אתה לא יכול להיעדר מהקולקטיב של הריבון.
Comments